פרשת בלק

בלק בן ציפור

"וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא. וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ לִקְרֹא-לוֹ  לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי".

הכתוב מדייק "בלק בן ציפור מלך למואב בעת ההוא" כנראה לאחר מפלתם של סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי ועוג מלך הבשן בסוף פרשת חוקת, הייתה הרגשה שצריך קוסם ובלק נהיה מלך מואב.

לפי רש"י גם בלק היה קוסם וידע על כוחו של בן  עמו, בלעם בן בעור.

"וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ  כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר."

בלעם בן בעור

בלעם מתואר בפסוקים כאדם בעל כוחות עצומים. הוא מחליט מה מבורך ומה מקולל.

מצד אחד חז"ל מתארים את בלעם כנביא אומות העולם. "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה: בישראל לא קם אבל באומות העולם קם. ואיזה זה? זה בלעם בן בעור".

מן הראוי היה להשוות את בלעם לגדול הנביאים (משה רבנו)  אך מסכת אבות משווה דווקא בין בלעם לאברהם אבינו.

המשנה באבות (ה', יט):

 "כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו - מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלושה דברים אחרים - מתלמידיו של בלעם הרשע: עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה - מתלמידיו של אברהם אבינו; עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה - מתלמידיו של בלעם הרשע".

הרמב"ם מסביר בספרו שמונה פרקים (ספר הקדמה לפרקי אבות) שנביא צריך להיות 100% בחוכמה ורוב מידותיו טובות. מכאן שגם אדם שלא שלם במידותיו יכול להיות נביא אך השגת החוכמה קשה יותר אצלו ולפעמים בלתי אפשרית.

לעניות דעתי כיוון שאברהם הוא אבי האומה, ואילו בלעם (בולע עם) רוצה להשמיד את העם, ההשוואה המוסרית מחויבת.

אברהם:

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים. 

בלעם:

וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם-שָׂרֵי מוֹאָב.

וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי-הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְהוָה בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ וְהוּא רֹכֵב עַל-אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ. 

ההבדלים בגישת אברהם ובלעם:

1.      אברהם משכים ובלעם קם. אדם המשכים מתעורר לפי הזמן.

2.      אברהם קם לעשות רצון בוראו, בלעם קם בשביל הרווח האישי שלו.

3.      אברהם לוקח את החומרים לביצוע העקדה "ויבקע עצי עולה", בלעם חושב שהכל יסתדר בלי מאמץ.

4.      אברהם הולך לאן שהשם מראה לו, בלעם הולך למקום שהוא רוצה.

כל התפקוד של אברהם מראה על עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה. התפקוד של בלעם מראה על  עין רעה, רוח גבוהה ונפש רחבה. הרוחב מראה על פריצות ולכן בכניסה לארץ יהושע בן נון פוגש את רחב הזונה.

המעבר בין מידת אברהם, יצחק ויעקב בסיפור בלעם

בהתחלה מידת החסד של אברהם אבינו מתגלה דרך התפשטות. בשדה אין שום מבנה הכל פתוח.

וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת-מַלְאַךְ יְהוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַתֵּט הָאָתוֹן מִן-הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת-הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ.

כאן מתגלה מידת הגבורה (דין) של יצחק אבינו, בדין יש קווים ברורים.

וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ יְהוָה בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה. 

מידת התפארת של יעקב אבינו, מידת האמצע בין החסד לגבורה.

וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ-יְהוָה עֲבוֹר וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין-דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול. 

וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת-מַלְאַךְ יְהוָה וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם וַיִּחַר-אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת-הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל. 

עד עכשיו בלעם היה צריך להבין שהיכולות לברך ולקלל לא חלות על ישראל כיוון שישראל מעל הטבע. עם ישראל רואה את פניו של השם בעליתו לרגל לירושלים בפסח, שבועות וסוכות, ישראל נחשפים למקור עליון בבריאה.

"שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה כָּל-זְכוּרְךָ אֶל-פְּנֵי הָאָדֹוןְ השם"

" וַיִּפְתַּח יְהוָה אֶת-פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה-עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים."

"וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ-חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ".

כאן מתגלה קטנותו של כל אדם העושה עצמו גדול. בלעם חשב שהוא יכול לפתור את כל בעיותיו בפה, השם מראה לו שאפילו עם האתון הוא לא מצליח להסתדר בלי שימוש באלימות.

תורה מונחת בקרן זווית וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול

כל יום בתפילה אנחנו אומרים "אשר בחר בנו מכל העמים". הכוונה שהשם לקח קצת נורווגים, קצת צרפתים, קצת מרוקאים, קצת רוסים וכד' ובחר את עם ישראל.

השונות הרבה בעם ישראל מציבה בפנינו תקופה לא פשוטה. אנחנו כתמצית העולם צריכים להסתדר בנינו כפי ששר מאיר בנאי.

"ואם רק נסתכל אם לא נבהל
ונראה לעולם שביחד כולם
אז יחד כן ללכת יחד
כן ללכת יחד אל האור
יחד זה הזמן שיחד
ואיתך ביחד לאהוב."

לאחר שנסתדר בנינו, נראה לעולם שאם עם ישראל יכולים אז גם הם יכולים. עם ישראל יחיה את התורה וילך בה כפי שרשום בספר יהושע:

"וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וּלְדָבְקָה בוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם."

בסוף עם ישראל יהפוך לתורה וכל הגויים ייקימו את דברי חז"ל:

תורה (מדינת ישראל) מונחת בקרן זווית וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול.