פרשת ויקהל פיקודי

פרשת ויקהל מקשרת בין השבת למשכן, ישנן 39 מלאכות אסורות בשבת אך מותרות במשכן. נבחן מדוע מלאכות אלה נלמדות כאשר הוחל בבניית המשכן.

השבת מעידה על כך שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם (אות הִיא לְעולָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ), המשכן מסמל את הקשר בין השם לעולמו מכאן החיבור ההכרחי בין השבת למשכן.

העולם בנוי מעשרה מאמרות שנאמרו ע"י השם, מאמרות אלה מוזכרים בספר בראשית. מאמר מורכב מתוכן ומקול, התוכן הוא איך נאמר הדבר והקול הוא הרכב האותיות של המילה/משפט.

התוכן כולל בתוכו את כל הפוטנציאל של האותיות, מכאן שמאמרות השם כוללות את העולם והאותיות נותנות צורת הביטוי לחלק מהבריאה.

לדוגמה: כל הפוטנציאל לעצים נברא ביום השלישי, עץ הזית נוצר בכוח חיבור האותיות ז-י-ת.

לאחר שהקבלנו את תמצית העולם ל 39 מלאכות האסורות בשבת, מתברר הקשרבין השבת למשכן המעידים על כך שהשם ברא את העולם.

חז"ל: "אמר רב יהודה: יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ."

בשפה העברית קיימות 22 אותיות רגילות ושבע דגושות (בימינו משתמשים בשישה הנקראות בגד כפת, בתקופה מוקדמת יותר גם האות ר' הופיעה בצורתה הדגושה)

לפי רבינו סעידה גאון קיימות 11 אותיות "רכות" ו 11"קשות".

11 האותיות הרכות כנגד הצורך הבסיסי של האדם - ייצור לחם.

11 האותיות הקשות כנגד הצורך המשני של האדם - בגד ללבוש (בגד מבד).

"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ."

בגד עור מצריך מאמץ נוסף מהאדם, ליצירת בגד עור צריך לבצע 7 פעולות מורכבות יותר המקבילות לשבע אותיות  בג"ד כפר"ת.

עד עכשיו הסברנו 29 מלאכות האסורות בשבת ונוגעות לקול המאמר, מלאכות אלא מקבילות לבסיס הבריאה ופוטנציאל האדם ביצירה.

נעבור לתוכן המאמר, פוטנציאל הבריאה כולה.

בעולם קיימים 4 יסודות עפר, מים, אויר ואש. לכל אחד מיסודות אלא יש הקבלה לשתי מלאכות אסורות בשבת.

עפר – אסור לבנות ולסתור (לפרק).

מים –אסור לכתוב ולמחוק (שימוש בדיו).

אויר –אסורה מלאכת קושר ומתיר, כאשר קושרים יש לחץ אויר על קשר. פתיחת הקשר משחררת את הלחץ.

אש – מכבה ומבעיר.

שתי המלאכות האחרונות מכה בפטיש והמוציא מרשות לרשות משלימות את ה 39. מלאכות אלא קשורות ליצירת העולם, נברא בשני שלבים:

בשלב הראשון השם נתן מקום לעולם ויצר את האין (החלל לבריאת העולם) מתוך היש (הקדוש ברוך הוא). המוציא מרשות לרשות זו הפעולה שהשם מפנה מקום לעולם.

בשלב השני,לאחר "הופעת" האין, הקדוש ברוך הוא יצר את העולם יש מאין.

המכה בפטיש יוצרת צורה חדשה שהייתה קיימת בפוטנציאל והפכה למציאות, יצירת העולם יש מאין.